בגיל 91, ג'ו פיינגולד מתקשה לנגן ולכן מחליט לתרום את הכינור שליווה אותו כמעט כל חייו. הכינור מגיע לידיה של בריאנה בת ה-12, שחשה צורך לפגוש את האיש ששינה את חייה. המוזיקה מחברת מיד בין השניים שהגיעו לכאורה מעולמות רחוקים: הוא, ניצול שואה שגדל בבית מוזיקלי והיא – בתם של מהגרים שגדלה בבית חד הורי בברונקס. המוזיקה היא גם החיבור החזק ביותר של שניהם לחיים.